סרטן העור הוא הסרטן השכיח ביותר, אך למעשה קיימים מספר סוגים של נגעים סרטניים בעור. הסוג השני בשכיחותו נקרא קרצינומה של תאי קשקש. עורנו בנוי משתי שכבות עיקריות- השכבה הפנימית נקראת דרמיס ובה נמצאים כלי הדם, בלוטות השומן, בלוטות הזיעה ואיברי החיבור. השכבה החיצונית נקראת אפידרמיס, והיא מורכבת בעיקרה משני סוגים של תאים. התאים הפנימיים יותר נקראים תאי בסיס. התאים העליונים נקראים תאי קשקש. הם למעשה השכבה העליונה ביותר של העור. קרצינומה של תאי קשקש היא גידול סרטני בתאים מסוג זה.
גורמים לקרצינומה של תאי קשקש
בהיותם התאים העליונים ביותר, תאי הקשקש הם גם התאים שנחשפים הכי הרבה לפגיעות שעלולות לגרום להתפתחות גידול סרטני. המפגע הגדול ביותר לתאי הקשקש היא כמובן השמש. האיברים החשופים לשמש הם הפגיעים ביותר לקרצינומה, וכן גם איזורים של עור פגוע כתוצאה מכוויה או צלקת ישנה. ואיזורים הנפוצים ביותר לקרצינומה של תאי קשקש הם השפתיים והאוזניים. גם הפנים, הכתפיים, הזרועות והגב נמצאים בקבוצת האיברים בסיכון מוגבר. למרות שהחשיפה לשמש היא הגורם העיקרי לקרצינומה של תאי קשקש, נראה שקיימת גם נטייה גנטית לפתח סרטן מסוג זה. כך למשל, אנשים בהירי-עור ועיניים נוטים יותר לפתח קרצינומה של תאי קשקש בהשוואה לכהי עור (למרות שבקרב כהי העור, קרצינומה של תאי קשקש היא סרטן העור הנפוץ ביותר). כמו כן, מצבים של היחלשות מערכת החיסון גורמים לסיכון מוגבר ללקות בקרצינומה של תאי קשקש.
מחלות עור כגון דלקת שפה קרינתית ומחלת באוון נחשבים למצבים קדם-סרטניים, שנוטים להתפתח לעיתים תכופות לקרצינומה של תאי קשקש. כמו כן, אנשים שכבר סבלו בעברם מגידולים שונים וסרטן העור, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח גידולים נוספים (אפילו אם טופלו כראוי בפעם הראשונה).
ביטוי קליני, או איך מזהים קרצינומה של תאי קשקש
כמו בכל סוגי הסרטן, גילוי מוקדם של קרצינומה מהווה חלק חשוב מאוד ביכולת הטיפול וההחלמה מהמחלה. לכן, חשוב מאוד לשים לב לשינויים ותופעות שונות על העור, ולפנות לבדיקת רופא בכל פעם שעולה חשש.
קרצינומה מפותחת של תאי קשקש, שהתגלתה בשלב מאוחר יחסית, נראית שטוחה ועבה, ותחושתה קשה ומחוספסת. בשלבים מוקדמים יותר עשוי הגידול להראות שונה.
צורה אחת בה מופיעה קרצינומה של תאי קשקש היא מעין יבלת קשה שגדלה על העור. על פני היבלת עשוי להופיע קילוף עור (מעיד על כך שהגידול פוגע בשכבת האפידרמיס שמעליו). לעיתים היבלת הזו עשויה לדמם לאורך זמן או לסירוגין. במקרים אחרים, הגידול יראה כמו גוש על פני העור, עם שקע במרכזו.
צורה נוספת של גידול נראית ככתם אדמדם ומתקלף. השוליים של הכתם אינם מוגדרים, וצורתו אינה ברורה. לעיתים נוצרת על הכתם קליפה של עור, ולעיתים הוא מדמם. בכל מקרה, הנגע אינו חולף ואינו מגיב לטיפולים מקומיים.
לעיתים הקרצינומה נראית פשוט כמו פצע פתוח ומדמם, אך הפצע הזה מסרב להגליד במשך זמן ארוך.
טיפול
כאמור, חשיבות ראשונה במעלה ניתנת לגילוי המוקדם של הגידול הסרטני. כאשר קרצינומה של תאי קשקש מתגלה בשלבים מוקדמים של המחלה, לא מדובר בסרטן מסוג מסוכן, ושיעורי ההחלמה עולים על 95%. עם זאת, גם קרצינומה של תאי קשקש עשויה להתפתח ולהסתבך. לעיתים הגידול עקשן ואלים במיוחד, ועשוי להתפשט לאיברים סמוכים, לפגוע בעור, בסחוס ובעצמות. קרצינומה שמופיעה על השפתיים והאף היא בעלת הסיכוי הגדול ביותר להתפתח ולשלוח גרורות לאיברים סמוכים.
ישנם מגוון של טיפולים ושיטות על מנת להתמודד עם קרצינומה של תאי קשקש. בדרך כלל, יש צורך להסיר את הנגע באמצעות התערבות כירורגית, שנעשית בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד. גם כאן, על הרופא המטפל לבחור בשיטה הניתוחית המתאימה ביותר לנתוניו של החולה ושל הגידול. הכלל המנחה להסרת גידול מהעור הוא השאיפה להסיר את הגידול כולו (על מנת שלא תשאר פיסה שתוכל להתפתח שוב לגידול מסוכן יותר), יחד עם שמירה על הרקמה הבריאה. כמובן, שכאשר הגידול נמצא באיזור הפנים, ישנה משמעות גם להצטלקות ברמה האסטטית (ניתוח בשיטת מוס, למשל, מסיר את הגידול כולו עם פגיעה מינימלית האפשרית ברקמה בריאה, ולכן משאיר צלקות קטנות יותר בהשוואה לניתוחים אחרים).
במקרים מסויימים, הסרת הגידול אינה מספיקה, ויש צורך להשלים את הטיפול באמצעות טיפול כימותרפי מקומי או כוללני, ואפילו הקרנות. כאשר הגידול גדול, והסרתו גורמת לפגיעה בעור, לא תמיד הפצע מסוגל להחלים באופן טבעי, ולעיתים יש צורך בטיפול משלים (כגון תפירה או השתלת עור) כדי לסיים את הטיפול.
