סרטן העור

מבין סוגי הסרטן השונים, סרטן העור הוא הסרטן הנפוץ ביותר. גם לסרטן העור יש סוגים שונים, כשהנפוצים בהם הם גידולים סרטניים של תאי בסיס וגידולים סרטניים של תאי קשקש. הסוג הקשה ביותר הוא המלנומה.

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. הוא מצפה את הגוף ומגן עליו מפני פגיעות, זיהומים וקרינה. העור מסייע בשמירת טמפרטורת הגוף ושמירת נוזלים, בסילוק פסולת מהגוף, באגירת שומן ויצור ויטמין D החשוב לתפקודנו.

השכבה החיצונית של העור נקראת אפידרמיס, ובה קיימים מספר סוגים של תאים. רב התאים הם "תאי קשקש", ותפקידם ליצר את החלבון קראטין. בשכבה התחתונה של האפידרמיס נמצאים תאי בסיס, וכן תאים מלנוציטים שתפקידם ליצר מלנין, שהוא הנותן לעור את צבעו.

השכבה הפנימית של העור נקראת דרמיס, והיא מכילה את כלי הדם, בלוטות הזיעה ושומן, זקיקי שיער, וצינורות לימפה.

מהו גידול סרטני של העור

מחלת הסרטן באופן כללי, היא תופעה בה מסיבה כלשהי מתחיל ריבוי של תאים באיבר של הגוף, באופן חסר שליטה, שאינו תואם לריבוי הנורמאלי והרצוי של תאים בגוף. ההתרבות של התאים יוצרת גידול באיבר. הגידול יכול להיות בעייתי בגלל המקום שבו הוא נוצר, או הגודל שלו, שיכולים לפגוע בתפקוד של האיבר. אלו הם גידולים שפירים. גידולים ממאירים, כלומר- סרטניים, הם גידולים שממשיכים להתפתח ולגדול, חודרים רקמות, ומתפשטים ממקום היווצרותם לאיברים ורקמות סמוכים.

גידולים סרטניים של העור נוצרים כתוצאה מריבוי בעייתי של התאים השונים המרכיבים את העור. הגידולים העוריים נבדלים זה מזה בתכונותיהם, הופעתם, ולעיתים גם בדרכי הטיפול בהם.

הביטוי הנפוץ ביותר של סרטן העור הוא גידול של תאי בסיס. זהו גידול שצמיחתו איטית, והוא יוצר כיבים או פצעים על פני העור. נפוץ פחות הוא סרטן תאי הקשקש, אך לעיתים סרטן זה עשוי להתפשט לבלוטות הלימפה. הסוג השלישי של סרטן נקרא מלנומה, ונובע מריבוי של המלנוציטים (התאים האחראים לצבעו של העור). גידולים אלה כהים מאוד, בגלל הפיגמנט שמייצרים המלנוציטים.

גורמים לסרטן העור

באבחון של סרטן, יש פעמים שקל יותר להעריך את הסיבה לסרטן (למשל, סרטן ריאות אצל אדם מעשן נגרם, מין הסתם, כתוצאה מהעישון). במקרים אחרים, קשה יותר להסביר מה בדיוק גרם לסרטן. כשמדובר בסרטן העור, ישנם מספר גורמים ידועים ומובהקים שקשורים להתפתחות סרטן העור.

בראש ובראשונה, עומדת החשיפה לשמש. הקרניים הבעייתיות בשמש הן הקרניים האולטרה-סגולות. חשיפה לקרינה זו גורמת לפעילות מוגברת של תאי המלנוציטים, ולכן השמש גורמת לעור להראות כהה יותר ושזוף. אך למרות היתרונות האסטטיים של השיזוף, למעשה העור סופג כוויות ונשרף מהקרינה הזו. חשיפה ממושכת ובלתי מבוקרת לשמש, אם כן, עשויה להוביל לפגיעה קשה בעור, עד כדי התפתחות גידולים סרטניים.

יש לציין, כי הסכנה מפני קרינת השמש גבוהה יותר בארצות בהן הקרינה חזקה יותר, וכן הסכנה גבוהה יותר עבור בהירי עור. עם זאת, קרינה אולטרה-סגולית קיימת תמיד כשהשמש זורחת, וגם כהי עור עשויים לספוג כוויות (למרות שהם לא נראים יותר שזופים), ואף לפתח סרטן עור. תפוצתו של סרטן העור עולה עם הגיל, מכיוון שככל שאדם מבוגר יותר, כך הסיכוי שנחשף יותר לקרינת השמש, והנזק המצטבר נחשף.

גורמים נוספים שקשורים להתפתחות סרטן העור הם חומרים כגון זפת וחומרים רדיואקטיביים. כמו כן, הוכח כי יש אנשים בעלי נטייה גנטית או תורשתית גבוהה יותר לחלות בסרטן העור.

מניעת סרטן עור

כאמור, הסיבה העיקרית להתפתחות סרטן עור היא חשיפה לשמש, ולכן אמצעי המניעה היעילים ביותר הם הגנה טובה מפני השמש. כיום, תוכניות של "חכם בשמש" מופצות לילדים כבר מגיל הגן, על מנת לצמצם חשיפה לא מבוקרת לשמש כבר מגיל צעיר, ומזעור הנזק המצטבר שגורמת השמש לעורנו. ההגנה הטובה ביותר היא צמצום החשיפה לשמש על ידי לבישת בגדים ארוכים וכובע רחב שוליים, שימוש בתכשירי הגנה מהשמש, צמצום משך זמן החשיפה לשמש, ויציאה בשעות בהן הקרינה האולטרה-סגולית חלשה יותר (שעות אחר הצהריים).

איתור מוקדם

בסרטן בכלל, ובסרטן העור בפרט, ישנה חשיבות עליונה לאיתור מוקדם של הגידול וטיפול בו. ככל שהגידול מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך קל יותר להסירו, והסיכוי שלו לפגוע ברקמה, ולהתפשט לאיזורים נוספים בגוף יורד.

על מנת לאתר בזמן סרטן עור, חשוב לבחון את העור מידי כמה חודשים, עם דגש מיוחד על איזורים החשופים לשמש, נקודות חן ושומות. כאשר מגלים בבדיקה עצמית נגע בעור שנראה חשוד- חשוב לפנות במהירות לרופא עור. ישנם מספר סימנים מדאיגים שמצדיקים פנייה לרופא:

  1. הופעת פצע על העור שאינו מגליד ונרפא.
  2. שינוי בגודל או בצורה של שומה או נקודת חן, או שינוי בתחושה של אותו כתם.
  3. שינוי בצבע או בצורה של צלקת ישנה.
  4. בליטה על העור, בדרך כלל אדומה ומוזרה. לעיתים הבליטה גם מדממת.